#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החמשה עינויים?	"1) אכילה ושתיה<br>2) רחיצה<br>3) סיכה<br>4) נעילת הסנדל<br>5) תשה""מ"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי דברים אלו אסורים?	"אסורים עד צאה""כ, ולא מהני להתפלל מעריב מקודם (מ""ב ס""ק א'), וכתב הר""ח (תענית ל') דהמקיל מכל אלו כל היום יהא בנדוי (מג""א ס""ק א')"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן יש היתר בנעילת הסנדל?	"העוסקים במשא ומתן [בדבר האבד] בין הגוים אחר חצות (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א')"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלמוד תורה?	"ר' מאיר ס""ל דמותר ללמוד במקום שאינו רגיל וכן מותר לתינוקות ללמוד, אבל אנן קיי""ל כר' יהודה דאסור ללמוד בכל מקום וכן אסור לתינוקות ללמוד דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, וביאר הערוה""ש (סעי' ג') את הענין דמצד אחד יש צער כשמיגיע בתורה כי אין סוף לעומק תורתינו הקדושה, ומצד שני עיקר עסק התורה משמח את הנפש, ור""מ ס""ל דדבר חדש וכן תינוקות ומלדיהן יש להם מעט צער בשעת מעשה ולפיכך הם מותרים ללמוד, ור' יהודה ס""ל דאין הצער שוה בעיקר שמחת הנפש כשלומדת תורה ולכן אסורים, אבל בדברים הרעים מותר מפני שעצם צער הלימוד מבטל השמחה"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים הרעים שמותרים ללמוד?	"1) דברים הרעים שבירמיה (שו""ע סעי' א') [וה""ה בשאר נביאים (ערוה""ש סעי' ה')]<br>2) איוב (שו""ע סעי' א') ופירושיה (מהרי""ל, שו""ע סעי' ב') [דלא כרבינו פרץ דמחמיר על פירוש איוב דהוא דבר עמוק (ב""י)]<br>3) קינות (ב""י בשם כל בו)<br>4) איכה ומדרשיה (שו""ע סעי' ב')<br>5) פרק אלו מגלחין (שו""ע סעי' ב') [אע""פ שיש בו כמה דיני מנודה מוחרם (ב""י, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ד')]<br>6) אגדת החורבן בפרק הנזקין (גיטין נ""ה) ופרק חלק (סנהדרין ק""ד) וכן בספר יוסיפון (מ""ב ס""ק ג')<br>7) דברי מוסר המעוררים לבו של אדם לתשובה (מאירי מו""ק כ""א ע""א), ודוקא בלא פסוקים ומאמרי חז""ל (עי' רבבות אפרים ח""א סי' שפ""ו)"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסוקים דנחמה?	"באשכנז נהגו לקרותם, והמהר""ם מרוטנבארג תמה על מנהג זה וכתב דראוי לדלג פסוקים אלו, וכן נוהגין נקיי הדעת, וכן פסק השו""ע שצריך לדלג פסוקים אלו {אבל משמע דאינו מעיקר הדין}, ומה שאומרים פסוקי נחמה בסוף הקינות אין זה דרך לימוד אלא כתפילה בעלמא (ערוה""ש סעי' ה')"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדברים הרעים כלפי הגוים?	"כתב המג""א (ס""ק ג') דמשמע מסי' תקצ""א דאינם נקראים פורענות ואסור לקרותם בט' באב (מ""ב ס""ק ב')"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוקות?	"המג""א (ס""ק ב') כתב דאם התינוק אינו יודע מה שהוא קורא בודאי אסור לו לקרות דיש לו שמחה במה שהוא יודע לקרות, ואפי' כשהוא מבין מה שהוא קורא אסור לקרות עמו וכמ""ש ביו""ד (סי' שפ""ד סעי' ד') דאסור ללמוד עם אחרים אלא שמותר ללמוד עמו סיפור החורבן שהוא משבר הלב של התינוק {וכן מותר להתינוק ללמוד מעצמו דברים הרעים}, והשיג עליו הדגול מרבבה דפשוט דמותר ללמוד עם התינוק דברים הרעים דדוקא באבל אסור ללמד לאחרים דהרי אפשר באחר אבל בט' באב אם אסור ללמוד עם התינוק יהיו בטלים לגמרי ואין לך ביטול תורה גדול מזה, והט""ז (ס""ק א') ג""כ חולק על המג""א וס""ל דליכא איסור כלל לתינוק ללמוד כל דבר שירצה, וכל האיסור הוא מחמת המלמד ועל כן צריך ללמוד עמו דוקא דברים הרעים [והקשה הערוה""ש (סעי' א') לפי הט""ז יהא מותר ללמד אפי' שאר דברים כדמבואר ביו""ד (סי' שפ""ד) כשמלמד נעשה אבל, ועוד ידוע שגם המלמדים מצטערין הרבה להסבירם ולכן שכרן גדול מאד]. וכתב הביה""ל (ד""ה בטלים) נמצאת לפי הט""ז יהא מותר לתינוק ללמוד מעצמו כל מה שירצה, אלא שלשון הגמ' דתינוקות בטלים לא משמע כן, ובפרט כשהם בני י""ב שנה צריכים ללמוד רק דברים הרעים [ואפי' פחותים מי""ב שנים יש להחמיר (אג""מ יו""ד ח""א סי' רכ""ד)]. ולמעשה, המ""ב (ס""ק ב') לא הכריע אם מותר ללמוד עם תינוקות דברים הרעים, אבל פשוט דיכול ללמד להם סיפורים מהחורבן"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפלפל בעניני הדברים הרעים?	"לא (מהרי""ל, מג""א ס""ק ד', ט""ז ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד'), וכן אסור ללמוד איזה דרוש או קשיא ותירוץ (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ה') [וכמאמר החכם מי שלא טעם שמחת התרת הספיקות לא טעם טעם שמחה מעולם (שו""ת רמ""א סי' ה', פמ""ג א""א ס""ק ה')], אכן הערוה""ש (סעי' ד') מקיל דקשה מאד לת""ח שלא לחשוב קושיא ותירוץ, וביאר דמותר מפני שהצער מבטל השמחה"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש חיוב ת""ת וממילא איסור ביטול תורה בט' באב?"	"רשז""א (הליכות שלמה) רצה לתלות זה בב' תירוצים בריטב""א (מו""ק ט""ו ע""א), והערול""נ (סוכה כ""ה ע""ב) ס""ל דיש מצות ת""ת, וכן נקט הקובץ הלכות (פ""כ סעי' י""ג), ומה שכתב הטור (סי' תקנ""ט) דאין אומרים ואני זאת בריתי וגו' מפני שהכל בטלים מדברי תורה היינו דאין לומדים חלק גדול בתורה ולא מצינו למימר לא ימושו מפיך וכמ""ש הב""י (קובץ הלכות שם הע' י""ב) {ויש להביא עוד סמך לזה דהטור אח""כ הביא מרבינו נסים גאון שאומרים ואני זאת בריתי מפני שיכול ללמוד הדברים הרעים, ואינו משמע דפליגי בכלל אם יש מצות ת""ת בט' באב}, וכ""כ הדברי מלכיאל (ח""ו סי' ט'), וע""ע כה""ח (ס""ק י') דמקיל דליכא מצות ת""ת וממילא מותר לבטל תורה בט' באב"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללמוד דברים הרעים בחברותא?	"אע""פ שמשמע ממג""א דאפי' כשאינו לומד בחבורה רק עם חברותא אחד מקרי לימוד עם אחרים ואסור, מ""מ נקטו הפוסקים להקל (קובץ הלכות פ""כ סעי' י""ב), והוסיף הגר""ש פעלדער שליט""א בודאי יש להקל במקום ביטול תורה"	סימן תקנד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ללמוד ע""י הרהור?"	"כתב האגור בשם המהרי""ל שאסור, וביאר המג""א (ס""ק ה') אע""ג דקיי""ל הרהור לאו כדיבור דמי מ""מ איכא שמחה (מ""ב ס""ק ה'), והחכמת שלמה מקיל אם בא לו איזה הרהור בדברי תורה דרך עראי דא""צ להסירו {ולענ""ד אינו משמע כן מהחת""ס דכתב דמש""ה אין לומדין תורה מערב ט' באב מחצות ואילך}"	סימן תקנד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) להורות 2) לדון?	"1) אינו מותר להורות אלא לחולה הצריך עכשיו (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ה') {ומיירי שלא מעניני תשעה באב} 2) לא, דדיני ממונות הוי תורה, אבל אם אין הבעל דין יכול להמתין אפשר דשרי דהוי כרבים צריכים ליה (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ה') [אבל לא יטול שכר על דין זה דהרי בלא""ה הולכים בטלים בט' באב (שו""ת מהרי""ל דיסקין קו""א סי' ה' ס""ק ס""ט, פסק""ת אות ג')]"	סימן תקנד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות פסוקים ודברי חז""ל כשהם מסדר היום?"	"הרמב""ן הביא מחמירים אבל פסק דמותר (טור, שו""ע)"	סימן תקנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שמותרים לקרות מפני שהם סדר היום?	"1) פרשת הקרבנות [רק פרשת תמיד ולא שאר קרבנות המוזכרים בסי' א' (מ""ב ס""ק ז'), וע""ע בערוה""ש (סעי' ו') דמקיל בכל פרשיות הקרבנות]<br>2) פרק איזהו מקומן<br>3) ברייתא דר' ישמעאל<br>4) ברכות ק""ש וברכותיה (מ""ב ס""ק ו')"	סימן תקנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בשיר של יום 2) תהלים [חוק קבוע ליום] ושיר היחוד [שיר שאנו אומרים ביוה""כ] 3) מעמדות 4) פטום הקטורת?"	"1) כתב הדה""ח דאין לומר שיר של יום בשחרית, משמע שיש לאומרה במנחה [ויש לפרש מפני שהוא שיר שאמרו בביהמ""ק ואינו ראוי לאומרה בשחרית] {אבל דבר זה אינו מוזכר בשאר הפוסקים} 2) בפוזנא נוהגין לומר התהלים והשיר יחוד בי' אב בשביל אתמול והיום (לבוש), אבל כתב המג""א (ס""ק ו') דבמדינה זו נוהגין לאומרה במנחה [אע""פ שעדיין אסור בת""ת מ""מ הוא דרך בקשה] וכמו שנוהגין להניח תפילין במנחה, והמ""ב (ס""ק ז') ניחא ליה במנהג פוזנא [והשעה""צ (ס""ק ח') דייק מדה""ח דאין לומר תהלים בט' באב כלל, ויש להוסיף דגם משמע דאין לומר שיר היחוד כלל בט' באב דכתב הדה""ח דרק כתב שאין אומרים השיר של יום בשחרית, והשעה""צ מסיים דנוהגין לומר השיר היחוד בט' באב {ונראה דזהו דברי השעה""צ עצמו ולא מדה""ח}] 3) אסור (שע""ת ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז') 4) לא (מ""ב שם) "	סימן תקנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר תהלים בט' באב?	"ממ""ב (ס""ק ז') משמע דעדיף שלא לומר תהלים בט' באב דהרי ניחא ליה במנהג פוזנא לומר שני חלקים בי' אב, ומ""מ כתב הקובץ הלכות (פ""כ סעי' י""ח) דאם אומרים התהלים דרך תפילה בשביל חולה מותר אפי' קודם חצות דזהו ממש דרך בקשה, וכ""כ שו""ת דברי מלכיאל (ח""ו סי' ט')"	סימן תקנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחזור הפרשה בט' באב?	"הרמ""א הביא מספר מנהגים שמותר, ויש גרסא ע""פ הכתב יד דקאי על ט' באב שחל בשבת וקמ""ל דמותר לקרות שמו""ת, וכ""כ המג""א (ס""ק ז') בפירוש שני, ובפירוש ראשון כתב דקאי על הבעל קריאה דמותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא, והט""ז (ס""ק ג') פי' דקאי על מי שרגיל ללמוד הפרשה באותו יום [כגון יום ה'] בכל שבוע וא""כ הוי כסדר היום שלו {ולפי""ז יהא מותר ללמוד דף היומי וכדומה דזהו סדר היום דידיה}, ולמעשה פי' המ""ב (ס""ק ח') כפירוש ראשון של המג""א דקאי על הבעל קריאה [וקמ""ל דאפי' הקריאה דמנחה מותר להכן, דפשוט דשל שחרית הוי מעין המאורע], ולא רצה להקל כהט""ז דהרבה אחרונים מפקפקים עליו (שעה""צ ס""ק י""א)"	סימן תקנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש אם עובר על העינויים?	כתב הטור דעובר על איסור של דברי קבלה ומכין אותו מכת מרדות	סימן תקנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוברות ומניקות?	"מתענות ומשלימות ט' באב [ולא בשאר תעניות ומ""מ ראוי להם שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד], ואינן מותרות לאכול אלא אם הם חלושות וקרובות לחולי (ערוה""ש סעי' ז')"	סימן תקנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהיה חסר דיעה ובכל יום מתרפא מעט מעט?	"כתב המג""א (ס""ק ח') בשם המהרי""ל דלא יתענה, וביאר הלבושי שרד דעדיין יש חשש סכנה לו [וה""ה שמותר לו לאכול בשר ויין בתשעה ימים] (מ""ב ס""ק י'), והוסיף הערוה""ש (סעי' ז') דה""ה דמותר בשאר עינויים כי צריך הרבה שמירה"	סימן תקנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במינקת כשאין לה חלב לולד מחמת התענית?	"צריך ליתן לולד דברים אחרים, ואם הוא חולה ואינו יכול ליתן לו דברים אחרים מותרת לאכול [והברכ""י מקיל בכל חולי, והדבר שמואל משמע דוקא כשולד בסכנה] (שע""ת ס""ק ו')"	סימן תקנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה היולדת?	"הטור הביא הרמב""ן שמקיל כל ל' יום וא""צ אומד אם תבוא לידי סכנה אלא מאכילין אותה מיד [דלא כא""ר דס""ל דיולדת צריכה אומד (שעה""צ ס""ק י""ז)], אבל הדרכ""מ (ס""ק ד') הביא מב""י לקמן (סי' תקנ""ט) דנוהגות להתענות אחר ז' ימים, והוסיף המג""א (ס""ק ט') בשם המהרש""ל דאחר ז' ימים צריכה להתענות אפי' כשאמרה צריכה אני [מיירי כשנולד בב' אב בשבת ונדחית ט' באב עד יום א'], והב""ח כתב דמדינא מותר אבל נוהגות להתענות כל זמן שאין להם חולשה ונתרפאו מלידתן. להלכה, המחבר מקיל כהרמב""ן אבל כתב הפר""ח דרק מסתמא מאכילין אותה אבל אם קים לה להיולדת שהיא יכולה להתענות מחויבת להתענות (מ""ב ס""ק י""ב) [וזהו מרומז בדברי המחבר דמקיל רק בחולה שצריך לאכול (שעה""צ ס""ק י""ט), ובזה מתיישב המחבר ביו""ד (סי' רס""ה סעי' ד') דכתב דיולדת אינה יכולה לשתות הכוס של ברכה בברית מילה (שעה""צ ס""ק י""ח)], והרמ""א מחמיר טפי מזה וס""ל דנוהגות להתענות כל זמן שאין להן צער גדול [וה""ה כשאמרה צריכה אני מותרת (שעה""צ ס""ק י""ד)], ומסיים הרמ""א המקיל לא הפסיד, וכתב הט""ז (ס""ק ה') דאפי' הרמ""א לא החמיר אלא אחר ז' ימים אבל תוך ז' ימים א""צ להתענות [ולפי הט""ז אחר ג' ימים דוקא כשאמרה צריכה אני, אבל המ""ב (ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק כ""א) מקיל אפי' כשלא אמרה צריכה אני]. למעשה הכריע המ""ב (ס""ק ט' וס""ק י""ד) דלכתחילה טוב להחמיר אחר ז' ימים, אבל במקום קצת חולי או חולשה מותרת תוך ל' [ואם התחיל להתענות ומרגשת חולשה באמצע היום יפסוק באמצע היום ולא תתענה (מ""ב ס""ק ט')], והערוה""ש (סעי' ח') מקיל לגמרי כהמחבר בזמנינו שאנו חלושים ועד ל' יום אין להניחן להתענות בט' באב, ומצד שני שו""ת דברי יציב (סי' רל""ג) כתב דבזמנינו הנשים בריאות ביותר [ומעידות דקשה טפי למעוברת להתענות מיולדת]"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יולדת שאינה רוצה להתענות האם היא צריכה להתענות איזה שעות?	"כתב הא""ר דיש לה להתענות איזה שעות אבל אם גם זה קשה לה לא תתענה כלל (שע""ת ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה?	"כתב המחבר דכל חולה שצריך לאכול א""צ אומד ומותר לאכול [והרמ""א מודה בחולה], וביאר המ""ב (ס""ק י""א) בשם המאמר מרדכי דהיינו שהוא חלש וחש בגופו {ונראה דאינו תלוי בחולה כל גופו דהלכות שבת אלא הכא חמיר טפי וצריך להיות חלוש ממש, אבל הערוה""ש (סעי' ז') מקיל אפי' כשאינו מוטל במטה}"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הקולה בט' באב שנדחה ליום א'?	"כתב המג""א (ס""ק ט') בזה יכול להקל כהמחבר ויולדת יכול להקל עד ל' יום (מ""ב ס""ק י""ד) {וה""נ אם קים לה שהיא בריאה צריכה להתענות וכמ""ש הפר""ח לעיל בדעת המחבר}, ועי' בביה""ל לקמן (סי' תקנ""ט סעי' ט') דמקיל בכל חולי קצת ומעוברות שיש מיחוש קצת"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ינהג במחלה חלערי""א 1) כשהיא חזקה 2) כשאינה חזקה?"	"1) יאכל כרגיל (כן משמע מביה""ל ד""ה דבמקום) 2) כתב הביה""ל (ד""ה דבמקום) בשם ספר פתחי עולם שיורו לשואלים שיאכלו פחות פחות מכשיעור [דהיינו פחות מכותבת בכדי אכילת פרס] כדי שלא נעקר התענית לגמרי {משמע דבעצם ליכא מושג בט' באב לאכול פחות מכשיעור אלא שתקנו כאן כשכולם אוכלים כדי שלא נעקר התענית לגמרי (שבט הלוי ח""ד סי' נ""ו), וכ""כ הערוה""ש (סעי' ז') דלא שייך פחות מכשיעור אלא ביוה""כ, וע""ע במ""ב דרשו דהביאו עוד סברא לחלק בין חולה ממש למי שחושש שלא יחלה}, ויחיד שרוצה להתענות לגמרי לא ילך מפתח ביתו אלא במסכה על פניו ומעט עשב מיאט""ע"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך ליקח tylenol?	"כתב הכה""ח (ס""ק ל""ד) דמותר לבלוע כדורים או משקה מר דהוו דברים שאינם טעונים ברכה, ולפי""ז יהא מותר אפי' לשתות מעט מים עמה, וכ""כ הקובץ הלכות (פי""ז סעי' י""ד), והאור לציון (ח""ג פכ""ט אות י""א) כתב שיתן דבר מר לתוך המים, ועי' מש""כ לקמן סי' תקס""ז סעי' ג' [ולגבי השאלה אם עדיף ליקח התרופה בשבת ערב ט' באב או בט' באב גופה, לפי החוט שני עדיף בט' באב בלא מים ועדיף בשבת עם מים, ולפי ריש""א לעולם עדיף בשבת (גליון מים חיים 439) {ונראה דכל זה לענין הכנה דנחלקו אם זה מקרי אפשר לאחר שבת אבל לגבי רפואה י""ל דאינו מותר אלא למנוע חולה כל גופו}]"	סימן תקנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברחיצה בט' באב?	"הוי כיוה""כ ואסור להושיט אצבעו אפי' בצונן"	סימן תקנד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה מותרת לטבול בט' באב?	"איתא בתענית (י""ג ע""א) דהת""ק ס""ל דאשה טובלת אפי' בט' באב ויוה""כ [דאינו רחיצה של תענוג], ור""ח בן אנטיגנוס ס""ל דאינה טובלת בט' באב דכדאי הוא בית אלקינו לאבד עליו טבילה אחת בשנה, והרמב""ם והרמב""ן והטור פוסקים כת""ק דאפי' בט' באב טובלת, אכן הב""י הביא מתוס' ביצה (י""ח ע""ב) דהיינו דוקא כשהיא טובלת בזמנה אבל לדידן דחוששין לזיבות ואינה טובלת בזמנה לא תטבול בט' באב ויוה""כ, ועוד כתבו תוס' דאע""פ דמשמע דמותרת לטבול אפי' כשאינה מצוה מ""מ מירושלמי משמע דקיי""ל כר""ח בן אנטיגנוס, ועוד כתבו תוס' דבזה""ז שאין אנו עסוקים בטהרות ואינה טובלת אלא לטהרה לבעלה אין טובלין ביוה""כ וט' באב, וכן פסק המחבר דאין אשה טובלת בט' באב, והמ""ב (ס""ק י""ז) פי' מפני שאינה טובלת בזמנה [וכתבו תוס' בנדה (ל' ע""א) דבזה""ז אין נשים נוהגות לטבול בזמנה אפי' בזה""ז דלית לן טבילה בזמנה מצוה {אמנם שאר הראשונים ס""ל דאנן קיי""ל כמ""ד טבילה בזמנה מצוה, ואפשר דאין נוהגין לטבול בזמנה משום תקלה}]"	סימן תקנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תעשה אשה שצריכה לטבול ליל י' אב?	"לכתחילה תרחוץ ותחוף ערב ט' באב וליל י' אב חופפת מעט קודם הטבילה (ב""י בשם תוס' ביצה י""ח ע""ב, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ח), ובדיעבד יכולה לעשות כל החפיפה ליל י' ויצוה לאשה שתשהה שעה בעסק החפיפה לצאת ידי כל הדעות (שע""ת ס""ק ח', שעה""צ ס""ק כ""ד)"	סימן תקנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם ידיו מלוכלכות?	"מותר לרחוץ ידיו להעביר הלכלוך דאין זה רחיצה של תענוג (שו""ע, מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תקנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים שצריכים לרחוץ הבשר שהם מבשלות?	"מותר אע""פ שממילא רוחצה גם ידיה (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק י""ט), ולכתחילה בצונן ולא בחמין (כה""ח ס""ק מ""ו)"	סימן תקנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיצא מבית הכסא?	"דינו כיוה""כ (סי' תרי""ג) (רמ""א)"	סימן תקנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו בשחרית?	"פסק המחבר כרבינו ירוחם שמותר ליטול את ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו דהרוח רעה הוי כמלוכלך בטיט וצואה, והגר""א (סי' תרי""ג) מפקפק בה דמירושלמי משמע דאינו מותר אלא לחולה שיש בו סכנה [או מצטער (חרדים)], והכריע המ""ב (ס""ק כ""א) דיש לחוש קצת להגר""א לענין ברכה ואע""פ שמותר ליטול ידיו בשחרית מ""מ לא יברך על נטילת ידים עד שעושה צרכיו ויטול ידיו משום תפילה דאז יש לצרף גם שיטת הרא""ש דיכול לברך {ובאמת כן מבואר במ""ב לעיל (סי' ד' ס""ק ד') דכל השנה לא יברך על נטילת ידים עד סמוך לתפילה}"	סימן תקנד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שרגיל לרחוץ ד' פעמים?	"ה""נ מותר ליטול ד' פעמים, וביאר הקובץ הלכות (פי""ח הע' ב') דאע""פ שרוחצין רק עד קשרי אצבעותיו דזהו השיעור מעיקר הדין היינו שלא לרחוץ חלק יותר מן הצורך אבל כאן הוא רק רוחץ עוד פעמים ואינו מוסיף עוד מקומות על כן יכול להקל, וכן ראינו במטה אפרים (סי' תרי""ג סעי' ה') דאם רגיל ליטול ג' פעמים כשיוצא מבית הכסא ה""נ מותר ליטול ג' פעמים, וכעין זה במנח""ש (דפו""י ח""ב סי' נ""ח ס""ק כ""ח)"	סימן תקנד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו לתפילת מנחה?	"כתב המטה יהודה דמותר דהוי כמקבל פני השכינה וכטבילת מצוה (מ""ב ס""ק כ""א) {ולכאורה ה""ה לתפילת מעריב}"	סימן תקנד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר לוית המת?	"נוטל את ידיו אע""פ דהוי רק מנהג (קובץ הלכות פי""ח סעי' ה') {ונראה לפרש דנוטלין ידים אפי' על מנהג ורק לגבי הוספה על נטילה לא מוסיפין על העיקר הדין ואפ""ה מותר להוסיף ליטול עוד פעם אותו חלק היד וכמ""ש למעלה}"	סימן תקנד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ עיניו 1) במעט לחות 2) במים?	"1) מותר להעביר ידיו לאחר שנטלם על עיניו או פניו ידיו ורגליו כל זמן שאין בה טופח ע""מ להטפיח (מטה יהודה, מ""ב ס""ק כ""ב), והערוה""ש (סעי' י""א) אינו מקיל אלא בעיניו 2) רק איסטניס מותר לרחוץ את פניו במים ולא שאר כל אדם [דלא כלבוש דמחמיר אף באיסטניס] (מ""ב ס""ק כ""ב, שעה""צ ס""ק כ""ז), ואם יש לפלוף על עיניו הוי כטיט וצואה והמחבר פסק כהרי""ץ גיאות והרמב""ן דמותר לרוחצה [ודלא כהרמב""ם דמשמע דמחמיר דכתב דאין מברכין המעביר חבלי שינה בט' באב ויוה""כ (טור)]"	סימן תקנד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ את בפיו ב-mouthwash?	"כתב המ""ב לקמן (סי' תקס""ז ס""ק י""א) דבשאר תעניות יש להקל במקום צער ורק יזהר לכפוף את ראשו למטה כדי שלא יבא לגרונו, ואפי' בתשעה באב יש להקל במקום צער גדול {דיש גם איסור רחיצה, ואם הוא צער גדול אינו רחיצה של תענוג אלא להעביר לכלוך וכדומה, וכן נקט הקובץ הלכות (פי""ח הע' י""ט)}, והערוה""ש (סי' תקס""ז סעי' ג') סותם להחמיר בט' באב"	סימן תקנד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור במים כשהוא הולך 1) לצורך מצוה 2) לצורך ממון 3) לצורך רשות?	"1) [כגון לקבל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או שאר מצוה] מותר אפי' לחזור דחיישינן דלמא ממנעי ולא ילך (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ד) 2) [כגון לשמור פירותיו] מותר לילך משום הפסד ממון אבל אסור לחזור דליכא הפסד ממון, ועוד לא שייך מימנעי ולא ילך (מג""א ס""ק י""ד, פמ""ג א""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ה) 3) אסור אפי' לילך אע""פ שאינו רחיצה של תענוג (פמ""ג א""א ס""ק י""ג) {וצ""ל דלא הקילו ברחיצה כל גופו אלא לצורך מצוה וכדומה אפי' ברחיצה שאינה של תענוג (ר""י באק)}"	סימן תקנד סעיף יב-יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מצוה לקבל פני רבו בימי החול?	"יש ב' מהלכים במג""א (ס""ק י""ב), לפי' ראשון ליכא מצוה כלל ומיירי כשהוא הולך בימי החול כדי לקבל פני רבו בשבת, ולפי' שני אפי' בימי החול נהי דחיוב ליכא מצוה מיהא איכא לקבל פני רבו וכמ""ש בחגיגה (ה' ע""ב), והקשה הא""ר (ס""ק י""ב) א""כ מאי קא מקשה לאשה השונמית לא חדש ולא שבת היום מ""מ מצוה איכא, ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) דהמצוה בימי החול הוי דשמא ישמע ממנו איזה דבר תורה (מ""ב ס""ק כ""ג), וזהו דוקא באנשים ולא בנשים [והפמ""ג מעורר דאינו משמע כן מגמ' חגיגה (שם) דאמרינן דיש מצוה לקבל פני רבו אפי' לאחר מיתה כ""ש מחיים, משמע דאין העיקר מצוה ללמוד תורה ממנו], ולכאורה דבריו צ""ע דאינו משמע דהמצוה הוא לשמוע דברי תורה מלבד הקושיא ממתים יש עוד קשיא מהולך אצל אביו דמשמע אפי' כשאינו ת""ח, ועוד קשה א""כ יהא מותר לילך אצל תלמידו או לאיש אשר שוה לו, אלא משמע דהמצוה הוא לכבדו, ואפי' בימי החול יש מצוה לכבדו, ולגבי הקושיא מאשה השונמית כבר תי' המחה""ש דלא היה דרכה לילך כל יום מאיזה טעם שיהיה ולהכי הקשה לה מדוע את הולכת היום (עם ר""י באק)"	סימן תקנד סעיף יב-יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברבי שהולך אצל תלמידו?	"הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ' ואזלינן לחומרא ביוה""כ, ולגבי ט' באב הפוסקים נמי אזלי לחומרא וביאר הב""י דכיון דתקנת נביאים הוא חמיר כדברי תורה [וכן מצינו לעיל דמש""ה מחמירים בבין השמשות], וכן מחמירים בשניהם שוין (מ""ב ס""ק כ""ג) {ומכאן משמע דאין המצוה לשמוע דברי תורה אלא המצוה הוא לכבדו ובנד""ד ליכא מצוה לכבדו}"	סימן תקנד סעיף יב-יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקום לרבו בט' באב?	"השבות יעקב (ח""א סי' כ""ו) ס""ל דפטור, והברכ""י הביא בית יהודה דחולק עליו וס""ל דחייב, ובמחזיק ברכה כתב דנוהגין לקום אבל אינו ראיה דמחויב לעמוד (שע""ת ס""ק ט..), אבל רע""א לקמן (סי' תקנ""ט) פסק כהשבות יעקב, וכן נקט הקובץ הלכות (פי""ט סעי' י""א) {ונראה דכל זה כשהוא יושב על הקרקע אבל אחר חצות כשיושב בכסא בודאי מחויב לעמוד}"	סימן תקנד סעיף יב-יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בא מן הדרך ורגליו כהות?	"מותר לרוחצם במים דאין זה דרך תענוג (שו""ע בשם ירושלמי, מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תקנד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שרה מפה במים מערב ט' באב?	"כתב הרמ""א בשם הטור כל זמן שהיא נגובה מותר לקנח בה פניו וידיו ורגליו אפי' לשם תענוג, וביאר המג""א (ס""ק ט""ו) ע""פ הב""ח דמיירי כשאינה טופח ע""מ להטפיח (מ""ב ס""ק כ""ז) {וזהו ממש אותה הלכה דלעיל (סעי' י""א), והערוה""ש (סעי' י""ג) לשיטתו דפקפק על הלכה זו לעיל ולא התיר אלא עיניו בלבד ה""נ מפקפק דדוקא ביוה""כ יש להקל דצריך צילותא דעתא משא""כ בט' באב כל מה שדעתו מבולבלת טוב יותר כיון שהוא יומא דצערא, ומה שמתירין כאן לתענוג צ""ל דתענוג לאו בדוקא וצ""ע}"	סימן תקנד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסיכה?	"הוי כרחיצה ואסור אפי' אבר אחד (מ""ב ס""ק כ""ט), ומותר כשאינה של תענוג, ולפיכך מותר כשיש לו חטטין על ראשו (שו""ע), וכן פשוט דמותר לסוך moisturizer על ידיו ושפתיו (קובץ הלכות פי""ח סעי' י""ב - י""ג)"	סימן תקנד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחוף ראשו במסרק?	"כן דאין זה לשם תענוג אלא שלא יצטרך להתחכך בראשו, אבל אסור לרחוץ השער אפי' במעט מים (ערוה""ש סעי' י""ד)"	סימן תקנד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלה?	"תוך ל' יום לנישואיה מותרת לרחוץ פניה ולסוך כדי שלא תתגנה על בעלה (מ""ב ס""ק כ""ט, שעה""צ ס""ק ל""ח)"	סימן תקנד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעביר את הזוהמא?	"ביוה""כ אסור, והמטה יהודה מדייק מברייתא דפסחים (נ""ד ע""ב) אין בין ט' באב ויוה""כ אלא זה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר, משמע דאפי' בט' באב אסור להעביר את הזוהמא, ואע""פ שהירושלמי הביא ברייתא דמותר בט' באב צ""ל דהבבלי חולק, אכן השיג עליו הביה""ל (ד""ה סיכה) דאין זה סיבה לדחות הברייתא שבירושלמי ופשוט דמותר לסוך כדי להעביר את הזוהמא דאינו דרך תענוג"	סימן תקנד סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מנעלים אסורים בט' באב?	"יש בזה מח' ראשונים, והשו""ע פסק כהראשונים דאינו אסור אלא מנעלים שיש בהם עור אבל של בגד או עץ או שעם וגמי מותר אע""פ שהם מגינים על הרגל, והב""ח כתב דנכון להחמיר כהגאונים דכל מידי דמגין מנעל מקרי והלכך ראוי לילך יחף לגמרי (מג""א ס""ק ט""ז), והמ""ב (ס""ק ל""א) מציין להשע""ת (ס""ק י""א) דהביא הפנים מאירות (ח""ב סי' כ""ח) שיש להחמיר שלא ילך במנעלים שאינו מרגיש כלל שהוא יחף והמחמיר תבא עליו ברכה"	סימן תקנד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מחופה עור?	"אסור מדינא בין כשהעור מלמעלה בין מלמטה, בין כשהוא של עץ בין כשהוא של בגד (שו""ע, מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ל""א) [אע""פ דלגבי ברכת כהנים לא מקרי מנעל (פמ""ג א""א ס""ק ט""ו)], ורק כשהעור עשוי להגן על הרגל אבל אם רק מחזיק המנעל מותר (אור לציון ח""ג פכ""ט אות ט""ו, קובץ הלכות פי""ח סעי' י""ז)"	סימן תקנד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך שעשה לי כל צרכי בט' באב?	"העטרת זקנים (ס""ק א') הביא מלחם מן השמים שלא לברך ברכה זו, וכ""כ הבאה""ט (ס""ק י""א) בשם האריז""ל, אבל למעשה סתם הבאה""ט לברך, וכ""כ המ""ב (ס""ק ל""א) דהרבה אחרונים סוברים דיכול לברך ברכה זו, וביאר השע""ת לעיל (סי' מ""ו ס""ק י') דיכול לברך על מנעלים של לבד, אבל אינו תלוי במח' מחבר ורמ""א לגבי מנהגו של עולם דזהו דוקא לגבי אבילות ששאר העולם נועלים מנעלים אבל בט' באב דכל העולם אסורים בנעילת הסנדל לא שייך לברך מטעם זה"	סימן תקנד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנעלים של עור שלוק?	"כתב הערוה""ש (סעי' ט""ו) דבזמנו נהגו ללבוש מנעלים ממין דבק שבא מעור שנתבשלה ונימוח וכתב שמותר שנשתנה לגמרי ואינו עור, אבל מנעלים של קלף עדיין מקרי של עור"	סימן תקנד סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא בדרך?	"מותר בנעילת הסנדל כשהוא בדרך [בין למנודה בין לאבל בין בט' באב], וביאר המג""א (ס""ק י""ז) דטורח גדול לילך דרך רחוק יחף (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן תקנד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך 1) בשדה או בבית הקברות סמוך לעיר 2) בעגלה 3) ברחוב גוים 4) ברחוב יהודים?	"המג""א (ס""ק י""ז) כתב דכיון דליכא טרחא כ""כ אסור בנעילת הסנדל אלא אם יש שם טיט או בשעת ירידת גשמים או בין הגוים (מ""ב ס""ק ל""ב, ערוה""ש סעי' ט""ז), והא""ר מצדד להקל כל זמן שהוא מחוץ לעיר (שעה""צ ס""ק מ') 2) כתב המג""א (ס""ק י""ז) דה""נ צריך לחלוץ מנעליו אפי' כשהוא רחוק מן העיר (מ""ב ס""ק ל""ב) {וה""נ לכאורה לפי הא""ר מותר} 3) כתב הטור בשם האבי עזרי דאין לחלוץ מנעליו כשהוא בין הגוים מפני שהם מלעיגין עליו, אבל כתב עליו רבינו ירוחם דהוא קולא גדולה, וכן נקט הב""י דאין להקל בזה דמה בכך אם הגוים מלעיגין עליו, אבל הדרכ""מ (ס""ק ו') כתב דכדאי לסמוך על האבי עזרי להקל כשהוא בין הגוים, וכן פסק הרמ""א להקל, אבל החיי""א כתב כסברת הב""י דמה בכך שילעיגו עלינו בלא""ה הם מלעיגין עלינו (מ""ב ס""ק ל""ו) {ונראה דהכל תלוי בהמקום והזמן} 4) צריך לחלוץ מנעליו אע""פ שמשכירין קצת חניות לגוים ויש גוים שעוברים שם (מהרשד""ם או""ח סי' י""ט), ומיהו כתב המג""א (ס""ק י""ח) דאם יש הרבה גוים שם מותר לחלוץ מנעליו, והא""ר מצדד להחמיר אפי' בהרבה גוים דהבו דלא הוסיף עלה דיש לצרף דעת הב""י דמחמיר אפי' ברחוב גוים (מ""ב ס""ק ל""ה), והערוה""ש (סעי' ט""ז) מקיל כהמג""א [ומבואר ממ""ב דבזמנו הרבה מהמון היו מקילין בכלל באיסור נעילת הסנדל, וכבר כתב המג""א (ס""ק א') בשם הר""ח דיש בזה חיוב נידוי (שעה""צ ס""ק מ""ב)]"	סימן תקנד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן עפר לתוך המנעלים?	"כתב העטרת זקנים כל זמן שיש לו היתר לנעול מנעלים יתן עפר לתוכו (באה""ט ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ג) {ולפי""ז לכאורה לפי מה שנוהגין להקל במנעלים של בגד וכדומה יש מקום להחמיר ליתן עפר בתוכו}"	סימן תקנד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הרחקות נוהגין 1) בליל ט' באב 2) ביום ט' באב?	"1) המחבר פסק כהגהות מרדכי דאסור לישון עמה במטה אחת משום לך לך אמרינן נזירא, והוסיף הדרכ""מ (ס""ק ז') דאפשר דה""ה שלא יגע בה כמ""ש דאסור ליגע בה ביוה""כ (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק ל""ז), ודלא כהט""ז (סי' תרט""ו) דמקיל ליגע בה, ואולי לא ראה הדרכ""מ (שעה""צ ס""ק מ""ד) [והערוה""ש (סעי' י""ז) דנוהגין להקל כהט""ז], והכה""ח (ס""ק פ""ה) הוסיף דאפי' הושטה מידו לידה נכון להחמיר, אבל הקובץ הלכות (פי""ח הע' י""ג) מדייק ממג""א דדוקא נגיעה אסור ולא הושטה 2) כתב המג""א (ס""ק י""ט) דמותר ליגע בה, וביאר המחה""ש דהיינו דוקא אם היא לובשת בגדים מנוולים אבל אם היא מתקשטת אסור ליגע בה אף ביום דומיא דיוה""כ דאסור ליגע בה אפי' ביום (שעה""צ ס""ק מ""ד) [והיא מותרת במעט קישוטים בט' באב (א""א מבוטשאטש ריש סימן תקנ""א)] {ומשמע ממחה""ש דאם אינה לובשת מקושטין ולא מנוולין אסור בלילה ומותר ביום}"	סימן תקנד סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר בתשה""מ כשחל ט' באב בשבת?"	"הרא""ש והרמב""ן הביאו מפשטות התוספתא דאינו מונע שום דבר בט' באב שחל בשבת אפי' דברים שבצינעא ומותר בתשה""מ, וכן פסק המחבר, אבל הרמ""א חושש להמחמירים (רב יצחק מווינ""א, מהר""ם מרוטנבארג, האגודה, מנהגים) דס""ל דהוי כקובר מתו ברגל דנוהג ברגל דברים שבצינעא, ולפי""ז אסור ג""כ לרחוץ ידיו בחמין דהוי ג""כ דברים שבצינעא (מ""ב ס""ק ל""ט), אבל בצונן מותר דרק דיני אבלות נוהגין בצינעא ואבל מותר בצונן [ורק בט' באב אסור בצונן משום עינוי ולא משום אבלות] (מנחת חינוך מצוה שי""ג ס""ק י""ט) {ולפי""ז י""ל דזהו הטעם שצריך למנוע מלאכול משקיעה דאין זה אבלות אלא עינוי וצריך לנהוג העינוי מספק חשיכה משא""כ דברים של אבלות אסור לעשותם בספק שבת ועל כן א""צ לחלוץ מנעליו, ולפי""ז משקיעה אסור לרחוץ כל ידיו בצונן אלא יטול ידיו עד קשרי אצבעותיו, ועי' מש""כ לעיל (סי' תקנ""ב סעי' י') (עם ר""י באק)}"	סימן תקנד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מכריזין דברים שבצינעא נוהג?	"הדרכ""מ (ס""ק ז') הביא שהשמש מכריז הכי (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק מ'), אבל השעה""צ (ס""ק מ""ה) כתב דבמקום שאין נוהגין אין להקפיד דהספר הלכה ברורה מפקפק על מנהג זה, ובפרט בזמנינו דשכיחי ליצנים"	סימן תקנד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שאר הרחקות?	"שו""ת מהרי""ל דיסקין (קו""א סי' ה' אות ס""ז) כתב דאסור ליגע באשתו בט' באב שחל בשבת, אבל חומרא זו לא מוזכר בשאר פוסקים (קובץ הלכות פכ""א הע' ה')"	סימן תקנד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל טבילה?	"המג""א (ס""ק כ') הביא משל""ה דסומכין על שיטת המחבר שהיא טובלת ומשמשת, והשע""ת (ס""ק ט""ו) והחת""ס הביאו הא""ר דמחמיר, והכריע המ""ב (ס""ק מ') כהחיי""א דמקיל בצירוף דעת הגר""א דמשמע דנוטה להקל לגמרי כהמחבר, והוסיף השעה""צ (ס""ק מ""ו) דהחיי""א מקיל ג""כ כשהוא בא מן הדרך דמסתמא הם מתאווים לזווג ויש כאן מצות עונה, ומסיים דהכל לפי מה שהוא אדם"	סימן תקנד סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שואלים בשלום בט' באב?	"הב""ח מדייק מהטור דיש איסור שאלת שלום רק לתלמידי חכמים אבל לעמי הארץ שאינם יודעים משיבין להם שלום בשפה רפה וכובד ראש, ואח""כ הביא המרדכי דיש איסור שאלת שלום לכל אדם, והמג""א (ס""ק כ""ב) השיג על הב""ח ופשוט דאפי' להטור אסור להשיב שלום לכל אדם, והפמ""ג (א""א ס""ק כ""ב) מיישב הב""ח בדעת הטור דהתירו להשיב שלום לעמי הארץ משום איבה, אבל למעשה הפמ""ג מסיים דעדיף להודיע להם שהיום אסור ליתן שלום ולא יהיה שום איבה, וכ""כ המ""ב (ס""ק מ""א), אבל במקום בושה יכול להשיבו בשפה רפה וכובד ראש (כה""ח ס""ק צ""ד), ובכל אופן מותר לנענע ראשו דאין זה שאילת שלום (ריטב""א מו""ק כ""ז, קובץ הלכות פי""ט סעי' י""ב)"	סימן תקנד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל שאילת שלום?	"1) שלום עליכם [דלא כיש אומרים ביו""ד (סי' שפ""ה) דבזה""ז לא מקרי שאילת שלום] (מג""א ס""ק כ""א)<br>2) צפרא טבא (פמ""ג א""א ס""ק כ""א, שע""ת ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק מ""א) או גו""ט מארגי""ן (ערוה""ש סעי' י""ח), אבל מותר לומר לילה טוב דהוא לשון של פרידה ומותר כל זמן שאינו מזכיר תיבת שלום (קובץ הלכות פי""ט הע' י""ג)<br> 3) שילוח דורון (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""א) [ואפי' להבטיח שישלח לו אסור (התעוררות תשובה ח""ג סי' ל""א), ויש מתירין (קובץ הלכות פי""ט סעי' ט""ז)], אבל פשוט דמותר ליתן צדקה (כה""ח ס""ק צ""א)"	סימן תקנד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר 1) מזל טוב 2) רפואה שלימה 3) ניחום אבלים?	"1) כן דאין זה שאילת שלום אלא ברכה (שלמת חיים סי' תכ""ה, גשר החיים פכ""א סעי' ז' אות ז', הליכות שלמה) 2) ה""נ מותר דאינו שאילת שלום אלא ברכה (גשר החיים שם, הר צבי יו""ד סי' ש""צ) 3) כתב האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ' אות כ""ב) דמותר אחר חצות, ויכול לומר המקום וכו' אפי' קודם חצות {ובאמת מבואר בטור לקמן (סי' תקנ""ט) דהאיסור שלום הוי רק עד לאחר קינות}"	סימן תקנד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטייל בשוק בט' באב?	"כתב הכל בו דאסור כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות ראש, והגר""א (ס""ק כ""א) הביא מקור מגמ' מו""ק (כ""ו ע""ב) דאבל אינו יכול להניח תינוק בחיקו {ולכאורה בלא""ה אסור כדי שלא יסיח דעתו מן האבלות, ועוד מצינו ברמ""א לעיל (ס""ס תקנ""ג) דשייך איסור זה אפי' מערב ט' באב ואז ליכא איסור שחוק וקלות ראש, וכ""כ הקובץ הלכות (פי""ט הע' י""ט) דמלבד הטעם של הכל בו יש עוד טעם מספר מנהגים דיש שמחה בעצם הטיול, וכן מבואר מערוה""ש (סעי' י""ח)}, ולפיכך כתב הערוה""ש (סעי' י""ח) שלא ילך בחוץ אלא אם מוכרח וימהר לעשות מה שצריך וישוב לביתו מהר, וגם יש למנוע מלילך לבית הקברות מפני שהולכים בחבורות ואינו כדאי"	סימן תקנד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזיק תינוק בט' באב?	"מביאור הגר""א (ס""ק כ""א) משמע דאסור, וכן נקט הקובץ הלכות (פי""ט סעי' כ""א)"	סימן תקנד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה בט' באב?	"תנן בפסחים (נ""ד ע""ב) דתלוי במנהג המקום, ונוהגין שלא לעשות מלאכה (מ""ב ס""ק מ""ה, ביה""ל ד""ה במקום), וזהו דוקא עד חצות אבל אחר חצות עושין מלאכה בכל מקום (רמ""א, ביה""ל שם), אכן כתב הערוה""ש (סעי' כ""א) מחמת דוחק הפרנסה נוהגין לעשות מלאכה אחר אמירת הקינות ואין איסור בדבר דהכל תלוי במנהג, ומ""מ היראים נזהרים שלא לעשות קודם חצות, והחיי אדם (כלל קל""ה סעי' ט""ו) והקיצור שו""ע (סי' קכ""ד סעי' ט""ו) כתבו דירא שמים מחמיר שלא לעשות מלאכה כל היום [אבל אינו מוזכר חומרא זו במ""ב]"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שלא לעשות מלאכה?	"שלא יסיח דעת מן האבלות (רע""ב) א""נ משום עינוי (מג""א ס""ק כ""ג וס""ק כ""ה), וממילא מצד אחד מלאכה שאין בה שיהוי זמן מותר [כגון הדלקת נרות או קשירה (תרוה""ד, רמ""א)], ומצד שני אסור אפי' בליל ט' באב [וכמ""ש רש""י בפסחים (נ""ד ע""ב), ודלא כרש""י בתענית (י""ג ע""א)] (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקום שעושין מלאכה, האם מותר להחמיר שלא לעשות מלאכה?	"תלמידי חכמים בטלים מפני שהם רוצים להתאבל על ירושלים, וקיי""ל כרשב""ג דכל אדם יכול לעשות כת""ח וליכא משום יוהרא דהרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה (גמ' פסחים נ""ה ע""א, מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק מ""ד), והוסיף הב""י בשם תוס' רבינו פרץ דבזה""ז אפי' הת""ק מודה דא""צ לעשות מלאכה דעכשיו אין רגילין במלאכה"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקום שאין עושין מלאכה, מה הדין ע""י עכו""ם?"	"כתב הרוקח דמותר אפי' בביתו של ישראל, וכן פסק המחבר [והמטה יהודה אינו מקיל אלא אם נותן לו קודם ט' באב, ותמה עליו הביה""ל (ד""ה ע""י) הרי ליכא היסח הדעת אפי' אם נותנו לו בט' באב], אבל כתב השע""ת (ס""ק ט""ז.) שאסורים לבנות בנין משום אוושא מילתא (מ""ב ס""ק נ')"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתיבה?	"השע""ת (ס""ק כ') הביא משיירי כנה""ג בשם מהר""י ברונא שהר""י הגיה ספר תורה שלו בט' באב, וש""מ דמותר לכתבו, ודחה השע""ת דשאני התם דעשה כן שלא להשהות ספר שאינו מוגה בביתו או שהיה לצורך לקרות בו היום, והמטה יהודה ס""ל דט' באב כחוה""מ לגבי כתיבה (ביה""ל ד""ה ע""י), ומ""מ אם נתחדש לו חידושי תורה בדברים הרעים אע""ג דמותר לכתבו בחוה""מ אין לכתבו בט' באב דשמחה היא לו וגם ליכא חשש שישכח ביום א' (שע""ת שם), ומיהו מסיים הכה""ח (ס""ק ק""י) דאם חושש שישכחתו יש לרשום ראשי הדברים, והקובץ הלכות (פי""ט סעי' ה') מקיל בכל כתיבה דאין בה שיהוי"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרקמטיא 1) במקום שנוהגין שלא לעשות מלאה 2) במקום שנוהגין לעשות מלאכה?	"1) אסור, ואפי' ע""י עכו""ם משום דהוי פרסום (שעה""צ ס""ק נ') 2) מותר אבל צריך למעט במשא ומתן בכלל (תשובת הרשב""א, שו""ע)"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחלוב הפרות?	"כתב הרמ""א בשם התרוה""ד דטוב לעשות הכי ע""י עכו""ם אם אפשר אבל אם א""א ע""י עכו""ם מותר ע""י ישראל (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק מ""ז), וביאר הביה""ל (ד""ה אם) דמיירי כשיכול להמתין עד חצות ואינו דבר האבד, אבל כשאינו יכול להמתין עד חצות מותר ע""י ישראל משום דבר האבד (גר""א ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק מ""ז) {ונמצאת דליכא מח' בין הרמ""א והגר""א}, וע""ע בערוה""ש (סעי' כ""א) דס""ל דהוי כמו דבר האבד ואפ""ה טוב לעשותו ע""י עכו""ם"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר 1) להציע המטות 2) לכבד הבית 3) להדיח הכלים?	"1) אחר חצות (ערוה""ש סעי' כ""א) 2) אין מכבדין כל היום (ערוה""ש שם, וכן לקמן ס""ס תקנ""ט), ויש מנהג נשים לכבד הבית ולתקן המטות אחר חצות לקבוע אמונה הגאולה ולא יתייאשו וכמ""ש הב""י בסוף הסימן (ברכי יוסף סי' תקנ""ט ס""ק ז'), אבל אין ראוי לבן תורה לעשות כן (חיי""א כלל קל""ה סעי' ט""ז) 3) אחר חצות (אור לציון ח""ג פכ""ט אות י""ד), והקובץ הלכות (פי""ט סע ג') מקיל ע""י מכונת מדיח אפי' קודם חצות דלית ביה התעסקות כלל"	סימן תקנד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר האבד?	"כתב תשובת הרשב""א דמותר כמו חוה""מ [ודלא כצד במג""א (ס""ק כ""ה - כ""ו) דט' באב חמירי טפי משום עינוי ופירסום]"	סימן תקנד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בא היריד בט' באב?	"מותר לקנות מהם קודם חצות ע""י עכו""ם וכ""ש שמותר למכור להם משום דבר האבד [אבל לא ע""י עצמו כדי שלא יסיח דעתו מאבלות, אע""פ שדבר האבד מותר ע""י עצמו מ""מ הכא החמירו דהוי בפרהסיא ולרבים (א""ר, ביה""ל ד""ה דבר)] (מג""א ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק מ""ח)"	סימן תקנד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד עושה מלאכה בט' באב?	"אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה ומעות שהרויח (רש""י תענית ל' ע""ב, שו""ע, מ""ב ס""ק נ'), בין מקום שנהגו לעשות מלאכה קודם חצות בין כל מקום אחר חצות, ודוקא אם קובע עצמו למלאכה ומסיח דעתו מהאבלות, ולפיכך אפי' אחר חצות לא ימשוך במשא ומתן או במלאכה עד שמסיח דעתו מאבלות (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק מ""ט, שעה""צ ס""ק נ""ג) {ונראה דזה חומרא שמיוחד לט' באב אבל בערב שבת או בחוה""מ אם עוסק במלאכה בהיתר בודאי רואין סימן ברכה, ונראה לר""י באק דבט' באב לא מהני ליתן המעות בתורת מתנה דסוף כל סוף הוא מסיח דעת מאבלות ואינו רואה סימן ברכה מממון זה, וע""ע במ""ב דרשו}"	סימן תקנד סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאוכל ושותה 1) בט' באב 2) בשר ויין בסעודה המפסקת?	"1) אינו רואה בשמחת ירושלים, ואפי' מעוברות ומניקות ואנשים חלושים שמצטערים מהתענית [כל זמן שאינם חולים] צריכים להתענות ואינם יכולים לפדות התענית דכדאי הוא בית אלוקינו להצטער על חורבנו עכ""פ יום אחד בשנה (מ""ב ס""ק נ""א, שעה""צ ס""ק נ""ו) 2) עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם, וביאר הר""ן דנקט עצמות משום דניכר בהם אם שתה יין חי או מזוג וכדאמרינן בנדה (כ""ד ע""ב) השותה יין חי עצמותיו שרופים, מזוג עצמותיו סכויין, כראוי עצמותיו משופין (ב""י, מג""א ס""ק כ""ח)"	סימן תקנד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השכר למי שמתאבל על ירושלים?	"זוכה ורואה בשמחתה דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (טור) {וכן מצינו ענין זה לקמן (ס""ס תקע""ד)}"	סימן תקנד סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל לרחוץ את עצמו אחר חצות בט' באב?	"כתב הרא""ש (כלל כ""ז סי' ו') פשוט דלא אמרינן בזה מקצת היום ככולו ואסור כל היום, וכ""כ הכל בו דהרוחץ ממנחה ולמעלה עובר על דברי חכמים, אבל יש מנהג נשים וזקנים לעשות הכי ע""פ הירושלמי (ברכות פ""ב ה""ד) דמשיח נולד בט' באב וצריך לעשות זכר לגואל ולמנחם כדי שלא יתייאשו מן הגאולה, וזהו דוקא לנשים שהן חלושות מלהאמין בנחמות מפני שאינן יודעות ספר לפיכך צריכות חיזוק {ועדיין צ""ע הזקנים}, וכתב על זה הב""י שמנהג זה נשתקע ולא נאמר וכל הבא להקל בדבר בין איש בין אשה כופין אותו שלא יעבור על דברי חכמים"	סימן תקנד סעיף כה		
